סטולר נ' שירותי בריאות כללית בע"מ

החלטה

רשמתי בפני עמדת המבקשת.

בפני אם כן, בקשה למתן צו לגילוי מסמכים מסויימים, במסגרתה עותרת המבקשת כי המשיבה תאפשר לה עיון בכל המסמכים הקשורים בבדיקתה של המבקשת בידי דר' גלפן, מחודש 10/07 ואילך, לרבות תוצאותיהן של בדיקות אלו וכן לאפשר למבקשת העתקת המסמכים.

לטענת המבקשת על מסמכים אלו אין להטיל חסיון, שכן תהליך הכנתם מקביל עניינית לתהליך המבוצע בפני ועדת בדיקה בהתאם לחוק זכויות החולה התשנ"ו 1996.

המשיבה מתנגדת וזאת בטענה כי המסמכים האמורים, הוכנו לצורך ההליכים המשפטיים ולצורך הגנתה של המשיבה. המשיבה טוענת כי בשלב בו נכתבו המסמכים, כבר היה ברור כי פניה של המבקשת לתביעה משפטית וכי היא הופיעה לבדיקה מטעמו של הממונה על תלונות הציבור אצל המשיבה , כאשר היא מלווה במי אשר לטענת המשיבה, עוסקת בטיפול בתביעות רפואיות של אנשים וזו נותרה עימה במהלך הבדיקה.

המשיבה טוענת כי אין המדובר במקבילה כלשהיא לתוצאות ועדת בדיקה לחולה עפ"י סעיף 21 לחוק זכויות החולה ולפיכך אין להסיר את החסיון מעל מסמכים אלו.

לצדדים הוצע בידי ביהמ"ש, בהתאם להילכת סוויסה (ראה רע"א 4249/98 סוויסה נ. הכשרת הישוב בע"מ פ"ד נה(1) 515) לדחות את העיון במסמכים עד לאחר תום פרשת התביעה, תוך שהוסברו להם היתרונות הגלומים בכך לכל צד. המשיבה התנגדה ועמדה על טענת החסיון של המסמכים ומשום כך נדרשת הכרעה בבקשה זו.

הכלל הינו כי הטוען לחסיון עליו חובת הראיה.

ראה בעניין זה ברע"א 1412/94 ההסתדרות המדיצינית הדסה עין כרם נ. גלעד פ"ד מט(2) 516.

הנטל הוא על המשיבה המבקשת את החסיון, להוכיח כי אכן ראויים המסמכים אשר קשורים בבדיקת המבקשת בידי דר' גלפן , לחסיון בפני גילוים למבקשת.

המשיבה טוענת כי המסמכים דנן נוצרו לצורך הגנתה מפני הליכים משפטיים, וכי היה ברור, אותה עת, כי המבקשת תנקוט כנגד המשיבה. הפסיקה קבעה בעניין זה, כי חסיון של מסמך אשר נולד לצורך הליכים משפטיים, דוחה את זכותו של בעל הדין שכנגד לגילוי תוכנו של המסמך ולעיון בו.

ראה בע"א 407/73 גואנשיר נ. חברת החשמל פ"ד כט(1) 169.

ההגיון המצוי מאחורי הכלל, ברור וידוע – יש לאפשר לכל אדם להכין עצמו לקראת משפטו בצורה חופשית וללא חשש שמא יחשפו המסמכים, בסופו של יום, לעיניו של היריב. ההלכה חלה לא רק לעניין מסמך אשר הוכן שעה שהמשפט תלוי ועומד, אלא גם כאשר בזמן הכנת המסמך היתה הסתברות של ממש, כי אכן תוגש תביעה בעתיד.

אלא שהפסיקה קבעה כי נוסף לתנאי זה יש תנאי נוסף ומצטבר וכי על המבקש חסיון להוכיח כי המטרה העיקרית או הדומיננטית שעמדה ביסוד הכנת המסמך , היתה ההכנה לקראת משפט צפוי.

ראה בעניין ההסתדרות המדיצינית הדסה עין כרם, אשר צוטט לעיל.

קיומם של שני תנאי מצטברים אלו יביא לחסיון המסמך.

אבחן איפה, באם המסמכים אשר בפני עונים לשני תנאים אלו. אין חולק כי המבקשת הכתירה בקשתה מעם דר' סלוצקי, הממונה על הטיפול בפניות הציבור, בכותרת "תביעה לפיצויים בעבור טיפול רפואי לקוי, עוגמת נפש ונהלים לא תקינים במרפאת סמיילי בנהריה"

נראה כי קם והתממש סיכוי סביר כי המבקשת, ככל שלא תקבל מבוקשה מידיו של הדר' סלוצקי, לא תהסס ותפנה לערכאות, בשל טענותיה כפי שעלו במכתבה האמור.

בעקבות מכתב זה הוכנה שורה של מסמכים בהוראותיו של דר' סלוצקי וביניהם חוות הדעת האמורה של דר' גלפן. אין זאת אלא, כי מסמכים אלו הוכנו כאשר קיים היה סיכוי נראה לעין כי המבקשת תפנה לערכאות ולפיכך התמלא התנאי הראשון.

אשר לתנאי השני- היינו שאלת המטרה הדומיננטית, האם אכן הוכנו המסמכים כאשר המטרה הדומיננטית או העיקרית אשר עמדה בבסיס הכנתם, היתה הכנה לקראת משפט צפוי.